בוטים אמיתיים. אנשים אמיתיים.
עבודה שנעשית באמת.

הבעיה

אפליקציות תזכורות הן אחסון טיפש. בוחרים תאריך, בוחרים שעה, מקלידים את הטקסט — והן מצייצות לכם אותו בחזרה. זה לא עוזר אישי, זה פתק על שעון. אבל החיים האמיתיים מסובכים יותר: ”תזכיר לי להתקשר לאבא יום לפני הטיסה שלו“, או ”כל יום עבודה ב-9, חוץ מאשר כשאני בפגישה“.

מה הוא עושה

כותבים אליו כמו לאדם:

הוא מבין את לוח הזמנים, בוחר שעות הגיוניות (לא ב-2 בלילה, ולא באמצע פגישה), ומאפשר לכם לענות ”בוצע“, ”דחיית שעה“, או ”תזיז למחר“ בשפה רגילה. בלי טפסים. בלי בחירת תאריכים. בלי אפליקציה להתקין — הוא חי שם שבו אתם כבר מקלידים.

מי משתמש בו

בינתיים, אני והאנשים הכי קרובים אליי — משפחה וחברים. הוא רץ בשקט בחיים אמיתיים מדי יום, וזה ה-QA הכי מחמיר שיש. הבאגים שמוצאים כשאמא שלך משתמשת בבוט שלך — אלה הבאגים שחשובים.

מתחת למכסה המנוע

איפה התבנית הזו מתאימה

בכל מוצר שהיום מבקש מהמשתמש למלא טופס — ויכול במקום זה לשאול אותו שאלה:

• בריאות, הרגלים, היענות לתרופות — דחיפה יזומה מנצחת רישום פאסיבי
• קואצ’ינג, מחויבות, רצפי onboarding — שיחה במקום צ’קליסט
• תפעול פנימי — דדליינים, חידושי חוזים, פולואפים, סקירות

מ”המשתמש עושה את העבודה“ ל”הבוט עושה את העבודה, ושואל רק כשצריך“.